top of page

עשה ואל תעשה לשמירה על בלוטת התריס


יש מאכלים שמזיקים לבריאות בלוטת התריס ויש מאכלים שאסור לוותר עליהם. מה לאכול בשביל לשמור על בריאות הבלוטה החשובה שמשפיעה על חילוף חומרים בגוף, תפקוד תקין של המוח, הלב והשרירים ולא מעט על המשקל.



"בלוטת המאסטר" שלנו – בלוטת התריס, היא אחת מן הבלוטות המרכזיות לתפקוד גופינו. היא מייצרת הורמונים ששולטים באופן בו הגוף מייצר אנרגיה. הורמונים אלו משפיעים כמעט על כל איברי גופינו ושולטים במספר תפקודים חשובים ומרכזיים. בקרה על משקל הגוף, אופן העיכול, קצב הלב, האופן בו אנו נושמים ומצב הרוח הם רק דוגמאות מיני רבות של תפקודיה.


מחלות והפרעות בבלוטת התריס יכולים לגרום לייצור יתר או חסר של ההורמונים, ובכך לפגיעה בתהליכים בהם הם משתמשים ולהופעת תסמינים שונים, כמו עלייה במשקל. כמה דוגמאות של מחלות בלוטת התריס:



  • היפותירואידיזם, תת פעילות בלוטת התריס (שגורם לחסר בהורמוני הבלוטה)

  • היפרתירואידיזם, יתר פעילות בלוטת התריס (שגורם לייצור יתר של הורמוני הבלוטה)

  • זֶפֶק (גויטר), בלוטת התריס מוגדלת



גורמים סביבתיים כמו תזונה אחראיים על 20-30%מהמחלות האוטואימוניות של בלוטת התריס. אז מאיזה מזונות כדאי להימנע בכדי לשמור על בריאות בלוטת התריס? ומהם גם רכיבי התזונה שטובים לה?



  • יוד בכמות מספקת יוד הוא מינרל החיוני לייצור 2 הורמונים מרכזיים המיוצרים בבלוטת התריס – T4 ו-T3. לפיכך, חסר ביוד יכול לפגוע בתפקוד הבלוטה ולהוביל להתפתחות מחלות של בלוטת התריס. מקורות מזון טובים ליוד הם פירות ים ואצות. אוכלים את המזונות הללו? כנראה שלא... תזונת הישראלים, בייחוד אלה שמקפידים על כשרות, דלה ביוד. כפי שציינו לעיל, יוד הוא מינרל חיוני לתפקוד ובריאות הבלוטה, לכן חשוב לספק לו יוד בכמות נאותה. דרך נוחה לאספקת יוד היא באמצעות שימוש במלח מועשר ביוד (ניתן למצוא כמעט בכל סופר).


  • ירקות מצליבים ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובית, קייל, לפת, סלק ועוד) מבטאים פעילות נוגדת בלוטת התריס. ירקות אלו עשירים בגלוקוזינולטים, חומרים גויטרוגניים חזקים שבגופינו הופכים לגויטרין שמעכב את ספיגת היוד לתאי בלוטת התריס, דבר שעלול להוביל להפרעה בייצור הורמוני הבלוטה. חסר מידע מחקרי בנוגע לכמות ירקות מצליבים שתגרום לפגיעה בתפקוד הבלוטה, אך ידוע כי אנשים שאוכלים ירקות מצליבים בכמות ניכרת נמצאים בסיכון לתת פעילות בלוטת התריס, במיוחד כאשר התזונה דלה ביוד. חימום (בישול/אידוי/אפייה) היא דרך יעילה לפתרון הבעיה- החימום מפרק באופן טבעי את התרכובת הגויטרוגנית למטבוליט פחות מזיק.


  • סויה ומוצריה סויה ומוצריה מכילים רכיב שמתנהג בצורה גויטרוגנית, כך שמשפיע על תפקוד בלוטת התריס. סויה עלולה להפחית את ספיגת ההורמון T4 ולהפריע לפעילות הורמון בלוטת התריס, וגם דווחו שמעלים את שכיחות מחלות האוטו-אימוניות של בלוטת התריס. בנוסף, פולי סויה מפריעים לתהליכים מסוימים בכבד שקשורים למטבוליזם הורמוני בלוטת התריס. עם זאת, צריכת סויה גבוהה לא מעלה את הסיכון לתת פעילות בלוטת התריס כאשר צריכת היוד מספקת.


  • דוחן פנינה שכיחות גבוהה מהרגיל של מחלת זפק (גוייטר) בקרב כפריים באזור צפון-מזרח ניגריה העלתה סימן שאלה גדול – האם ישנו גורם שהעלה את שכיחות התחלואה? מחקר מעמיק שבוצע התגלה כי תזונת הכפריים הללו מבוססת בעיקר על דגן דוחן הפנינה. הרכיב המזיק שהתגלה נקרא C-glycosylflavones שמעכב את האנזים שאחראי על ייצור הורמוני בלוטת התריס (TPO).


  • סלניום בכמות מספקת סלניום משתתף בייצור הורמוני בלוטת התריס, נוכחותו קריטית לשמירה על תפקוד בריא של הבלוטה. נמצא כי חסר בסלניום עלול לגרום לסיבוך דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס. תוכלו למצוא סלניום בכמות גבוהה בבשר, ביצים, אגוזי ברזיל ופטריות.



מקורות:


1. Bajaj JK, Salwan P, Salwan S. Various Possible Toxicants Involved in Thyroid Dysfunction: A Review. J Clin Diagn Res [Internet]. 2016 Jan 1 [cited 2023 Jun 8];10(1):FE01. Available from: /pmc/articles/PMC4740614/

2. Raymond JL, Mahan LK. Krause’s food & the nutrition care process. Fourteenth edition. Krause’s Food & The Nutrition Care Process . St. Louis Missouri: Elsevier; 2017. 56068 p.

3. Babiker A, Alawi A, Atawi M Al, Alwan I Al. The role of micronutrients in thyroid dysfunction. Sudan J Paediatr [Internet]. 2020 [cited 2023 Jun 8];20(1):13. Available from: /pmc/articles/PMC7282437/

4. Thyroid Problems | Hypothyroidism | Hyperthyroidism | MedlinePlus [Internet]. [cited 2023 Jun 8]. Available from: https://medlineplus.gov/thyroiddiseases.html

5. Babiker A, Alawi A, Atawi M Al, Alwan I Al. The role of micronutrients in thyroid dysfunction. Sudan J Paediatr [Internet]. 2020 [cited 2023 Jun 8];20(1):13. Available from: /pmc/articles/PMC7282437/

2,793 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page